עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 89 – 90

 

מקבילות

מדרש תהלים, שוחר טוב (מהד' בובר) מזמור יט (ב)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

סיפור

 

עיון קצר באגדה

רבי יוחנן ורבי יונתן יצאו במסגרת תפקידם כרבני הישיבה ומנהיגי הקהילה בטבריה, להשכין שלום[1] באחת מהערים שבדרומה של הארץ.[2] כאשר הגיעו לאחת העיירות נכנסו לבית הכנסת ושמעו את תפילת שליח הציבור 'האל הגדול הגיבור והנורא האביר והאמיץ' השתיקו אותו ונימקו מעשיהם באמירה: 'אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות'.[3]

המסורת מייחסת לחכמים את תיקונה של הברכה 'האל הגדול הגיבור והנורא' על בסיס דברי משה 'כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד' (דברים י' י"ז). על כך נמצא בתלמוד הירושלמי[4] 'רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי למה נקרו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו הגדולה ליושנה אמר רבי פינחס משה התקין מטבעה של תפילה האל הגדול הגיבור והנורא...'.[5]

---