עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 84

שרידי הירושלמי עמ' 27 – 28

מקבילות

ירושלמי מגילה פ"ג ה"ז דף עד ע"ג עמ' 767

בבלי יומא סט ע"ב (בשינויים)

מדרש תהלים (שוחר טוב; מהד בובר) מזמור יט (בשינויים)

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרות ומדרש

עיון קצר באגדה

בסיפא של המשנה עליה מוסבת הסוגיה מובאת מחלוקת על נוסח הברכה לפני הקריאה בתורה, ובסוגיה מתוארים אירועים שבהם אמרו חכמים נוסח שונה מהמקובל בבית הכנסת בו התפללו. באגדה זו מתאר המספר שינויים שחלו בנוסח הברכה לאל במקרא.

חלקה הראשון של האגדה עוסק בברכת עזרא הסופר; כאשר פתח את ספר התורה כדי לקרוא לפני העם נאמר: 'וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת יְהֹוָה הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן אָמֵן בְּמֹעַל יְדֵיהֶם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻ לַיהֹוָה אַפַּיִם אָרְצָה' (נחמיה ח' ו'). בפסוק לא נמסר מה הייתה הברכה, ולכן שואל בעל האגדה 'במה הוא (עזרא) גִּדְּלוֹ', כלומר, מה הייתה הברכה, כיצד נתן עזרא בברכה שבח לאל.

על שאלה זו ניתנו שתי תשובות: האחת בשמו של בעל הסוגיה אשר השיב כי עזרא שיבח את האל בעצם איזכור האל בשמו המפורש.[1] התשובה השנייה ניתנה בשם רב מתנה שלדבריו שיבחו בברכה, וניתן להבין כפשוטו של פסוק, שברך אותו.[2]

לכאורה, משנה רבי יהושע בן לוי את הנושא כשמציין כי אנשי כנסת הגדולה 'החזירו הגדולה ליושנה', אולם בעל האגדה קשר את מעשיהם לנוסח הברכה. רבי פנחס אמר כי משה התקין את נוסחה של הברכה '...הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא...' (דברים י' י"ז). ברכה זו נאמרה בעת שמשה מר לעם מהן חובותיו ומצוותיו כשהוא אוחז בידיו את לוחות הברית שהכין לאחר ששבר את הראשונים (ראו דברים פרק י'). מכאן שכוונת האמירה 'אנשי כנסת הגדולה החזירו גדולה ליושנה', היא שהם חידשו את הברכה שברך משה, וכי עליהם הסתמך עזרא וברך: '... הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא...' (נחמיה ט' ל"ב).

על פי המשך האגדה מובן כי אנשי כנסת הגדולה ראו לנכון לחדש את הברכה כיוון שהנביא ירמיה ודניאל שינו אותה.

ירמיהו בברכתו '...הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר...' (ירמיהו ל"ב י"ח) הותיר את התואר 'גִּבּוֹר' כי גבורה היא לראות את חורבן ביתו ולשתוק,[3] אך השמיט בברכה את התואר 'הַנּוֹרָא', היות שעל פי המדרש '...נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ...' (תהילים ס"ח ל"ו) יוצא מוראו של האל יוצא על הבריות מבית המקדש[4], שלפי נבואתו יחרב.

דניאל בברכתו 'הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא' (דניאל ט' ד') הותיר את התואר 'נּוֹרָא' כי נראה לו נכון לקרוא לאל בשם זה על הנוראות שעשה לחנניה, מישאל ועזריה שהושלכו לכבשן אש כי סרבו להשתחוות לפסל אותו בנה נבוכדנצאר,[5] אך השמיט את התואר 'גִּבּוֹר', כי היכן גבורתו כשעמו ישראל כבול ומובל לגלות.

בעל האגדה בנה את תיאור שינויי נוסח הברכה לאל במקרא במעין סיפור מסגרת,[6] שכן בסיום הוא חוזר לאמירה 'אנשי כנסת הגדולה החזירו הגדולה ליושנה', היינו, תיקנו מחדש את הברכה כפי שטבעה משה 'הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא...'.[7]

בעל האגדה מתייחס לשינויים ששינו ירמיהו הנביא ודניאל בברכה אשר התקין משה ושואל בתמיהה:[8] 'בשר ודם יש בו כח ליתן קצבה לדברים הללו'. במילים אחרות, כיצד העזו ירמיה ודניאל להשמיט מתאריו של הקב"ה ולקצוב את תכונותיו. והוא מביא כתשובה את מימרת רבי יצחק בן אלעזר 'יודעין הן הנביאים שאלוהן אמיתי ואינן מחניפין לו', משמע הם דברו מהבנתם ומהמצב בזמנם, אין הם מחניפים לו כי הוא אמת.

אפשר כי ברקע האגדה מצוי רצון החכמים לקבוע נוסחים קבועים ואחידים בברכות, וכיוון שהם ממשיכי הסנהדרין שממשיך את שלשלת המסירה אחרי אנשי כנסת הגדולה, הביאו אגדה זו לפיה החזירו אנשי כנסת הגדולה את הגדולה ליושנה.

---

[1] במקבילה בבלי נאמרה התשובה על ידי רב יוסף בשם רב.

[2] לפי הפני משה אמר רב מתנה כי עזרא ברך את הברכה שחודשה על ידי בית דינו של עזרא, אנשי כנסת הגדולה. נראה כי הסתמך על המשכה של האגדה. ראו להלן מעשה העורך שקישר דברי רבי יהושע בן לוי לדברי רבי פנחס.

[3] במקבילה בבבלי מוסבר כי זוהי גבורתו של האל הכובש כעסו כנאמר 'אדרבה, זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו, שנותן ארך אפים לרשעים' (יומא ס"ט ע"ב).

[4] עמוס חכם, פירוש לתהילים (דעת מקרא), עמ' ת'.

[5] ראו דניאל פרק ג'.

במקבילה בבבלי ההסבר שונה, ונאמר כי הותיר את התואר נורא כי 'ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקדוש ברוך הוא היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות' (יומא ס"ט ע"ב).

[6] בפתיחה ובסיום ברכת עזרא על פי חידוש אנשי כנסת גדולה, ובתווך השינויים שערכו ירמיהו ודניאל.

[7] במראה פנים מפורש שראו אנשי כנסת הגדולה כי מאז גלות בבל ועד שיבת ציון מוראו של האל גדול שכן קיים את ישראל בין האומות והצילם מצרות רבות, לכן התקינו את הברכה מחדש. ראו מראה פנים על הדף ד"ה למה נקראו אנשי כנסת הגדולה.  

[8] הפני משה על הדף ד"ה ובשר ודם יש בו כח וכו'.