|
כבוד כהנים פ"ה ה"ד דף ט ע"ג- ע"ד עמ' 48 |
|
| מקור | תרגום |
| אמ' ר' חנינא. | אמר רבי חנינא |
| שנים יש' ואחד כהן ממצעין את הכהן . | שנים ישראל ואחד כהן ממצעין את הכהן |
| אימתי. בזמן שכולם שוין . | אימתי. בזמן שכולן שוין |
| אבל אם היה אחד מהן תלמ' חכם ממצעין את החבר[1] | אבל אם היה אחד מהן תלמיד חכם ממצעין את התלמיד חכם |
| אמ' ר' יהושע בן לוי . | אמר רבי יהושע בן לוי |
| מימיי לא בירכתי לפני כהן ולא הנחתי יש' לברך לפני(ו?). | מימיי לא בירכתי לפני כהן ולא הנחתי ישראל לברך לפני |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 77
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרות
עיון קצר באגדה
המשנה עוסקת בדין שליח ציבור שטעה ואוסרת על שליח הציבור לענות אמן אחר ברכת הכהנים שמא יתבלבל ויטעה. המשכה הוא בדין ברכת הכהן כאשר הכהן משמש כשליח ציבור.
האגדה עוסקת בכבודם של הכוהנים.
רבי חנינא קובע כי שני ישראל[2] שהלכו ביחד עם כהן, ילך הכהן באמצע מפני כבודו,[3] אך אם בין השלושה היה תלמיד חכם, ילך הוא באמצע, שכן כבודו של תלמיד חכם אשר רכש ידע גדול מכבודו של כהן שקבל תפקידו כבן למשפחת כהונה.
אמירתו של רבי יהושע בן לוי מוסיפה נדבך נוסף למדרג הקדושה שבעם ישראל. רבי יהושע שהיה ממשפחת לווים לא הקדים מימיו לזמן את הסועדים לברכת המזון אם היה כהן בארוחה וזאת מפני כבודו של הכהן, אך אם לא נכח כהן בסעודה, הוא לא הניח לישראל לזמן לברכה, שכן כבודו של לוי גדול מכבודו של ישראל
[1] ראו בערך חברייא.
[2] משמע שאינם כהנים או לווים.
[3]. על הליכה "באמצע" בין שני אנשים כבטוי של כבוד ראו תלמוד בבלי מסכת יומא דף לז ע"א "ועוד תניא: שלשה שהיו מהלכין בדרך, הרב באמצע, גדול בימינו, וקטן משמאלו. וכן מצינו בשלשה מלאכי השרת שבאו אצל אברהם: מיכאל באמצע, גבריאל בימינו, ורפאל בשמאלו..."