עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 75

מקבילות

ירושלמי תענית פ"א ה"א דף סג ע"ד עמ' 703

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מדרש

עיון קצר באגדה

בעל האגדה מבאר את האמירה 'שאין המתים חיין אלא בטללים' במדרש הפסוק 'יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל' (ישעיהו כ"ו י"ט).

הפסוק עוסק בבקשה לתחיית המתים,[2] ומשולבת בו אמירה בשם המתים 'כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ'.

'טל' הוא סמל לרעננות לעומת היובש שאין בו חיות, וה'אורות' הן הניגוד לחושך שמסמל את המוות, מכאן שהטל הוא סממן החיים.[3]  לביטוי 'טל אורות' אפשרויות שונות של הסבר: טיפות מים המתנוצצות באור השמש,[4] טל היורד על השדות,[5] טל הטוב לירקות[6] – המשותף להסברים הוא תפיסת הטל כנותן אור וחיים לצומח, ומכאן גם למתים.

בעל האגדה צירף בשם רבי תנחום אדרעייא את המדרש על הסיפא של הפסוק 'וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל'  באומרו 'וארעא תפקידיה תפלט', הארץ תפלוט את ה'רפאים', כלומר המתים,[7] שניתנו לאדמה כפיקדון, היינו, באמצעות הטל תהיה תחיית המתים שכן הם ייפלטו לארץ החיים.