header2

טל ותחיית המתים

פ"ה ה"ב דף ט ע"ב עמ' 45

מקור תרגום
ומניין שאין המתים חיין אלא בטללים. ומניין שאין המתים חיין אלא בטללים
"יחיו מתיך נבילתי יקומון יחיו מתיך נבלתי יקומון
הקיצו ורננו שוכני עפר הקיצו ורננו שוכני עפר
כי טל אורות טליך כי טל אורות טליך
ואר' רפאים תפיל". וארץ רפאים תפיל
אמ' ר' תנחום אדרעייא. אמר רבי תנחום אדרעייא
וארעא תפקידיה תפלט. וארץ (את) המורישים (מתים) תפלוט (תפריש)[1]

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 75

 

מקבילות

ירושלמי תענית פ"א ה"א דף סג ע"ד עמ' 703

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש

 

עיון קצר באגדה

בעל האגדה מבאר את האמירה 'שאין המתים חיין אלא בטללים' במדרש הפסוק 'יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל' (ישעיהו כ"ו י"ט).

 

הפסוק עוסק בבקשה לתחיית המתים,[2] ומשולבת בו אמירה בשם המתים 'כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ'.

'טל' הוא סמל לרעננות לעומת היובש שאין בו חיות, וה'אורות' הן הניגוד לחושך שמסמל את המוות, מכאן שהטל הוא סממן החיים.[3]  לביטוי 'טל אורות' אפשרויות שונות של הסבר: טיפות מים המתנוצצות באור השמש,[4] טל היורד על השדות,[5] טל הטוב לירקות[6] – המשותף להסברים הוא תפיסת הטל כנותן אור וחיים לצומח, ומכאן גם למתים.

 

בעל האגדה צירף בשם רבי תנחום אדרעייא את המדרש על הסיפא של הפסוק 'וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל'  באומרו 'וארעא תפקידיה תפלט', הארץ תפלוט את ה'רפאים', כלומר המתים,[7] שניתנו לאדמה כפיקדון, היינו, באמצעות הטל תהיה תחיית המתים שכן הם ייפלטו לארץ החיים.


[1] סוקולוף, ערך 'תפקיד', עמ' 588. (במילון המשפט כולו מתורגם באופן זה).

[2] הפרשנים על המקום מסבירים כי בפסוק זה מדובר בצדיקים שיחיו, וזאת לעומת פסוק י"ד המדבר ברשעים שלא יחיו ולא יקומו.

[3] עמוס חכם, פירוש לספר ישעיהו, עמ' רעא.

[4] פירוש רש"י על מלכים ב' ד' ל"ט.

[5] עמוס חכם, פירוש לספר ישעיהו, עמ' רעא הערה 36 סעיף ב'.

[6] רד"ק על מלכים ב' ד' ל"ט.

[7] המתים נקראים רפאים על שום שרפתה רוחם וכוחם (ר"ש סירילאו על הדף).