|
ברכה על קינוח – אגדה א פ"ו ה"ה דף י ע"ג עמ' 53 |
|
| מקור | מקור |
| {אמ'} ר' חנינא בר סיסיי | אמר רבי חנינא בר סיסיי |
| הון אילין דנשייא משלחין ליה ניקלווסין. | הם אלה אנשי הנשיא שולחים לו תמרים חשובים[1] |
| והוה שבק לון בתר מזוניה | והיה משאיר אותם לאחר סעודתו |
| ומברך עליהן תחילה וסוף. | ומברך עליהן תחילה וסוף. |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 89
מקבילות
לא נמצאו
עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
אנקדוטה
עיון קצר באגדה
בסוגיה דיון הוא עקרוני באופן הברכה על פרפרת, היינו מהי הברכה הראויה לקינוח הנאכל בסיום הסעודה ומה מקומה. כדוגמה לקינוח מובאת 'פת הבאה כיסנין,' כלומר פת הנעשית מקמח, שקדים ותבלין שאוכלים יחד עם קליות,[2] הנאכלת אחרי הסעודה והיא טעונה ברכה לפניה ולאחריה אחרי הסעודה ולפני ברכת המזון.[3]
בדיון שבסוגיה ישנה מחלוקת על הוראתו של רבי חלבו 'פת הבאה כיסנין אחר המזון טעונה ברכה לפניה ולאחריה...', אך באנקדוטה זו מדובר בתמרים כקינוח. רבי חנינא בר סיסיי סיפר כי אנשי בית הנשיא שלחו לו תמרים, והוא השאיר אותם כפרפרת לאחר הסעודה, ואז בירך עליהם לפני אכילתם ובסיומה.
אפשר שבעל הסוגיה שילב את דברי רבי חנינא בר סיסיי כדי ללמד מהו הנוהג הנכון בברכה על קינוח.
[1] ערוך השלם ה, ערך 'ניקלווס', עמ' 380. במושג 'תמרים חשובים' הכוונה לתמרים גדולים ומאורכים. ראו הרחבה על הביטוי עלי תמר על הדף ד"ה משלחין ליה ניקלווסין.
[2] ראו הפני משה על המקום ד"ה פת הבאה כיסנין.
[3] מדברי הפני משה (על הדף) עולה כי '...שהיא מדברים הבאים אחר הסעודה שלא מחמת הסעודה ולא ברכת המוציא ולא ברכת המזון פוטרות אותה...', משתמע שאכילת הפרפרת היא בנפרד מהארוחה ומחייבת ברכה שלפני ואחרי.