עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 80

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

רב ניסים גאון ברכות מ"ב

סוגה

ברכה

עיון קצר באגדה

המשנה[3] קובעת כי כל דבר שאין גידולו מהארץ, היינו אינו צומח יש לברך 'ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו'. בין חכמים לבין רבי יהודה התגלעה מחלוקת; לדעתם כך מברכים גם על החומץ, על הנובלות ועל הגוביי, ואילו לעמדתו אין מברכים, והוא מבהיר את עמדתו: 'כל שהוא ממין קללה אין מברכין עליו'. דעתו לא התקבלה.

בסוגיה מובאים שני נוסחי ברכה, האחד כאשר מתגלה האסון לעיני האדם, היינו הוא מגלה שיינו הפך לחומץ, שהתמרים יבשו ונשרו או כשהארבה פושט על השדות – במקרים אלו עליו לברך:[4] 'ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם ברוך דיין אמת'. זו ברכה קשה המזכירה מות אדם; וראוי לזכור כי בהחמצת היין יש הפסד כספי, אך קשה מכך כאשר ארבה פושט על היבול, דבר שעלול להוביל לרעב, ואפשר כי לאוכלוסיה מסויימת גם פירות שלא הבשילו ונשרו הוא אסון לא רק חומרי. הברכה השנייה נאמרת אם יש בכוונת האדם להשתמש בחומץ או לאכול את הפירות או הארבה, במקרה זה עליו לברך את הברכה שקבעו חכמים במשנה 'שהכל נהיה בדברו'.

בחרנו לראות בקטע זה אגדה בשל עיצובו ובשל המסר הערכי העולה ממנה; מבחינת העיצוב יש בקטע חזרות על הפעלים 'ראה' ו'בא לאוכלו', וכמו כן חזרות על הברכות 'ברוך דיין אמת' ו'שהכל נהיה בדברו' – וכל אלו מופיעות לסירוגין. חזרות אלו יוצרות מקצב של שירה. ומבחינת המסר, הברכה 'ברוך דיין אמת' אומנם מעוררת תחושה קשה, אך המסר העולה ממנה הוא ש'חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה...'.[5]