עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 71

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה ומדרש

עיון קצר באגדה 

האגדה נפתחת במחלוקת תנאים בנוגע למקום הראוי של בקשת הצרכים הפרטיים בתפילה. מדבריהם אין זה ברור אם כוונתם לסדר בתפילת העמידה או בתפילה הקצרה.[1]

ישנם תנאים הסבורים כי ראוי להתפלל קודם ורק אחר כך לבקש את הצרכים הפרטיים. עמדתם מציגה מבנה דומה לתפילת העמידה המלאה, שכן המתפלל פותח בדברי שבח לאל,[2] ולאחר מכן מבקש את צרכיו.[3] בעמדה זו משתקפת גישה כי ראוי לבקש מהאל רק לאחר שמשבחים אותו.

לעומתם ישנם תנאים הסבורים כי על אדם לתבוע ראשית את צרכיו ואחר כך להתפלל. נראה כי עמדה זו מתייחסת לתפילה הקצרה; המתפלל פותח בבקשותיו האישיות ואחר מכן אומר את דברי השבח לאל ואת דברי התודה לו מתוך אמונה בגדולת האל ואמונה שייענה לו.

לאישוש כול השקפה מובא פסוק ממנו ניתן ללמוד כי זו הדרך הנכונה:

-          כאסמכתא להשקפה הראשונה מובא הפסוק 'תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהֹוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ' (תהלים ק"ב א')  בפסוק נזכרת ראשית התפילה, ואחריה הביטוי 'יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ' היינו יתנה צרתו ויבקש צרכיו.[4]

-          כאסמכתא להשקפה השנייה מובא הפסוק 'וּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ יְהֹוָה אֱלֹהָי לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם (מלכים א' ח' כ"ח). 'הָרִנָּה' נדרשת כבקשה על הצרכים הפרטיים, והתפילה היא הקבועה.[5]