עדי נוסח

כ"י וטיקן, עמ' 70 

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה , אנקדוטה

עיון קצר באגדה

במשנה נאמר בשמו של רבי אליעזר כי העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים, ובבסיס דבריו נראה כי רואה את התפילה כבקשת רחמים מהאל. הוא מעלה חשש שמא הקביעות החוזרת ונשנית בתפילה היא מעין חובה ואין בה כוונה, בקשה ותחנונים.[1] סתמה המשנה ולא פירשה את כוונתה לדרך הנכונה בה יש להתפלל.

אפשרות ביטול את תפילות הקבע אינו עולה ואינו מוצע בסוגיה, אלא מוצעות דרכים שימנעו מלומר את התפילה ב'קביעות'. רבי אבהו מציע בשם רבי אלעזר לאומרם מתוך כוונה לתוכנם, ולא כאדם הקורא באיגרת.  רבי אחא בשם רבי יוסי מציע לחדש דבר מה בתפילת הקבע, חידוש שיביא לעניין ולהתמקדות במשמעות.

בהמשך מובאות אנקדוטות על ניסיונות מימוש ההצעות;

-          בעל האגדה מספר שאחיתופל, יועצו של דוד המלך, היה מתפלל שלוש תפילות חדשות בכול יום. אפשר כי זו המלצתו של המספר.

-          רבי זעורא מספר כי נכשל בניסיונו לחדש דבר בכל אחת מתפילות הקבע, דבר שהביאו לבלבול בתפילתו, לכן קיבל את עצת רבי אבהו להתפלל בכוונה ולא כקורא באיגרת.

-          רבי אלעזר היה מתפלל תפילה חדשה בכול יום.[2]

-          רבי אבהו היה מברך ברכה חדשה בכול יום.[3]

על פי המסופר עולה כי ישנו קושי בתפילה מתוך תחנונים וגם במימוש הצעות החכמים.