עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 69 – 70

מקבילות

ירושלמי תענית פ"ב ה"ב דף סה ע"ג עמ' 714

בבלי ברכות כט ע"א (בשינויים)

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרות ומדרשים

עיון קצר באגדה

לאחר בדיקת הסיבה בשלה מונה תפילת העמידה ביום חול שמונה עשרה ברכות פונה בעל הסוגיה לבאר את הסיבה בשלה מונה התפילה שבע ברכות בשבת, תשע בראש השנה ובתעניות גשמים עשרים וארבע.

מקור הלימוד לשבע ברכות בתפילת העמידה בשבת נלמד משתי אפשרויות:

-          רבי יצחק כנגד שבעה הקולות המצויים במזמור כ"ט בתהילים.

-          רבי יודן ענתוריא כנגד שבעת איזכורי שם האל במזמור שיר ליום השבת, תהילים צ"ב.

שני ההסברים נסמכים על מניין שבע כמניין ימי השבוע.[1]

לדעתו של רבי אבא קרטיגניא הלימוד לתשע ברכות בעמידה של ראש השנה נסמך על תשע אזכרות שם האל בתפילת חנה (שמואל א' ב'), תפילה שסיומה 'יהֹוָה יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ', סיום התואם את תפילת ראש השנה כיום הדין.

לדעתם של רבי חלבו ורבי שמואל בר רב נחמן נלמדות עשרים וארבע[2] ברכות בעמידה של תענית מעשרים וארבע הפעמים בהם נזכרו הלשונות 'רינה', 'תפילה' ו'תחינה' בתפילתו של שלמה בעת חנוכת בית המקדש (מלכים א' ח'). תפילתו של שלמה מאגדת מגוון של בקשות לעזרה מהאל וביניהן גם 'בְּהֵעָצֵר שָׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ וּמֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן כִּי תַעֲנֵם' (מלכים א' ח' ל"ה).