עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 68.

מקבילות

ירושלמי תענית פ"ד ה"א דף סז ע"ג עמ' 726

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרות, אנקדוטות

עיון קצר באגדה

עניינו של הסיפור הוא זמנה של תפילת הערב וזאת בהמשך לקביעת המשנה[2] 'תפילת הערב אין לה קבע'.

הסיפור פותח בהוראה לציבור שניתנה על ידי רבי יהודה הנשיא  ורבי חייא בר ווא (אבא), שכל המתפלל ערבית יכול להתפלל בעוד יום. רבי חנינא מחזק את ההוראה בסיפור של רבי ישמעאל בן רבי יוסי על אביו שהיה מתפלל בפונדק אחד ערבית של ליל שבת בערב שבת טרם חשכה.

רבי אמי מביא שמועה לפיה רבי יוחנן חולק על סיפורו של רבי ישמעאל בן רבי יוסי, ומוסיף שאין סיבה לחלוק על כך, כיוון שנהוג להוסיף מחול על קודש, ועל כן מתפללים תפילת ערבית של ערב שבת טרם חשכה. חיזוק למנהג ש'מוסיפין מחול על קודש' מובא מהחמרים שעלו בערב שבת מהעיר ערב[3]  לציפורי והיו אומרים: 'כבר שבת רבי חנינא בן דוסא בעירו', היינו,  שהיה מתפלל תפילת ערבית ומכניס את השבת בעוד יום.

בעל הסוגיה, ואפשר רב אמי, מבאר את הסיבה בשלה חולק רבי יוחנן על השמועה שמביא רבי חנינא. לטענתו עדות רבי ישמעאל על אביו הייתה לתפילת ערבית של מוצאי שבת שנאמרה בעוד יום, ועל אפשרות זו חולק רבי יוחנן. סיבת המחלוקת אינה מובאת אך יש להניח כי רבי יוחנן התנגד לאפשרות של תפילת הערב טרם צאת השבת. מוסיף בעל הסוגיה כי אין בסיס למחלוקתו של רבי יוחנן שכן רבי ובעקבותיו רבי חייא בר ווא התירו להתפלל ערבית בטרם שקיעה גם במוצאי שבת.