header2

קריאת התורה בראש חודש שנקבעה בו תענית ציבור

פ"ד ה"א דף ז ע"ג עמ' 34 – 35

מקור מקור
ר' יודן קפודקיא אמ' קומי ר' יוסי בשם ר' יודה בן פזי. רבי יודן קפודקיא אמר לפני רבי יוסי בשם רבי יודה בן פזי
קורין בראש חודש. קוראים בראש חודש
קם ר' יוסי עם ר' יודה בן פזי. נפגש[1] רבי יוסי עם רבי יודה בן פזי
אמ' ליה. אמר לו
את שמעת מאבוך הדא מילתא. אתה שמעת מאביך דבר זה
אמ' ליה. אמר להם
אבא לא הוה אמר כן אלא בעין טב על ידי דאינון ידעין דהוא ריש ירחא קורין בראש חודש. אבא לא היה אומר כן אלא בעין טב על ידי שהם יודעים שהוא ראש החודש קוראים בראש חודש
הא שאר כל המקומות קורין ברכות וקללות. אבל[2] שאר כל המקומות קוראים ברכות וקללות


עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 67

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

בסוגיה דנים שאלה מה יקראו בתורה בראש חודש שנקבעה בו תענית ציבור, האם יקראו את פרשת ראש החודש או את הברכות והקללות.[3] לפי רבי יוסי, יש לקרוא בתורה את הברכות והקללות.

 

באגדה מובאת בשמו של  רבי יהודה בן פזי  דיעה מנוגדת לפיה יש לקרוא את פרשת החודש. ומסופר שרבי יוסי נפגש עם רבי יהודה בן פזי ושאל אותו אם שמע מאביו במפורש שיש לקרוא את פרשת החודש ולא ברכות וקללות. התשובה מסייגת את הדעה המנוגדת, שכן לדבריו, רק בעין טב,[4] שם ידעו בוודאות שזהו ראש חודש כי שם קידשו אותו, היו קוראים בתורה את פרשת החודש, אבל בכל שאר המקומות, שבהם לא ניתן לדעת בוודאות שזהו ראש חודש, קוראים את הברכות והקללות.[5]


[1] סוקולוף, ערך 'קום', עמ' 479 – 481. (ראו הסבר 13 בעמ' 480).

[2] סוקולוף, ערך 'הא', עמ' 158.

[3] פרשת בחוקותי, ויקרא כ"ו ג' – מ"ז.

[4] ש' קליין וש' ספראי זיהו את המקום כעינטבה, המופיעה במפת מידבא, ומצויה בין לוד ליבנה. לפי הבבלי, עבר, כנראה, קידוש החודש לעין טב. 'אמר ליה רבי לרבי חייא זיל לעין טב וקדשיה לירחא ושלח לי סימנא דוד מלך ישראל חי וקים' (בבלי, ראש השנה כה ע"א). הדים לכך נמצא בסוגייתנו ובירושלמי ראש השנה פ"ב ה"ד דף נח ע"א עמ' 670 – 671.

[5] ראו הפני משה על הדף.