|
תפילת מנחה – אגדה א ברכות פ"ד ה"א דף ז ע"ב עמ' 33 |
|
| מקור | תרגום |
| כהדא ר' יהושע בן לוי מפקד לתלמידיו. | כמו שרבי יהושע בן לוי מצווה לתלמידיו |
| אין הוה לכון אריסטון | אם יש לכם סעודה גדולה[1] |
| ומטא יומא לשית שעין | והגיע היום לשעה השישית |
| עד דלא תסקון לאריסטון | עד שלא תלכו לסעודה הגדולה |
| תיהוין מצלון דמנחתא עד דלא תסקון. | תהיו מתפללים של מנחה עד שלא תלכו. |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 66
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
אנקדוטה
עיון קצר באגדה
תוכן האגדה נקשר לדיון ההלכתי בשאלה איזו תפילה קודמת, תפילת מוסף או תפילת מנחה.
נמסר שרבי יהושע בן לוי הורה לתלמידיו להתפלל מנחה לפני שהם הולכים לסעודה, שמא בשעת הארוחה שתתארך ישכחו להתפלל אותה. לדבריו אפילו 'ומטא יומא לשית שעין' היינו היינו לפני המועד המוקדם ביותר לתפילת מנחה, עליהם להתפלל לפני הסעודה.[2]
הוראתו מלמדת כי לדעתו אל לאיש לסמוך על זכרונו ואחריותו, שכן אין חסינות מפני שכחה במיוחד בהיסח הדעת בעת בילוי בסעודה.
[2]ראו פירוש הפני משה ורדב"ז על המקום.