header2

שאילת שלום לאָבֵל בשבת – אגדה א

פ"ב ה"ז (ה"ו בכ"י ליידן) דף ה ע"ב עמ' 21

מקור תרגום
תני. תני
במקום שנהגו לשאול <<בשלום>> אבלים בשבת שואלים. במקום שנהגו לשאול בשלום אבלים בשבת שואלים
ובדרום שואלין. ובדרום שואלין
ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר רבי הושעיא הגדול אזל למקום אחד
וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון וראה אבלים בשבת ושאל בשלומם[1]
אמ' לון. אמר להם
אני איני יודע מנהג מקומכם. אני איני יודע מנהג מקומכם
אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. אלא שלום עליכם כמנהג מקומנו

 

עדי נוסח

כ"י וטיקן עמ' 57

 

מקבילות

ירושלמי מועד קטן פ"ג ה"ה דף פב ע"ד עמ' 817

 

עדי נוסח עקיפים

רבינו חננאל מועד קטן כד ע"א

 

סוגה

אנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

בסוגיה מובאת ברייתא לפיה מובן כי מנהגי האבלות אינם זהים בכל המקומות, וכי בדרום נהוג לשאול בשבת בשלומם של אבלים, ואילו בצפון  לא נהגו כן.

מסופר כי רבי הושעיה הגדול[2] פגש אבלים בשבת. אפשר כי נהגו אבלות, אף כי בשבת אין נוהגים כך, ואפשר כי התייחס רק לעניין השלום, על כל פנים הוא שאל בשלומם, ולאחר מכן הסביר כי אינו מכיר את מנהג המקום, אך כך נהוג במקומו. באופן זה לא פגע באבלים ולא נפגע מתגובתם האפשרית.


[1] תרגום המילה 'בון' לא נמצא, לכן תורגם על פי ההקשר.

[2] פעל בלוד, בדרום.