עדי נוסח^[2]

כת"י וטיקן עמ' 55

שרידי ירושלמי עמ' 9

מקבילות

בבלי ברכות טז ע"א

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור

עיון קצר באגדה

הסיפור הובא בהקשר להלכת המשנה 'קרא את שמע וטעה יחזור למקום שטעה...', אך מרכזו הוא תיאור הווי חיים של תלמידי חכמים.

רבי חייא ורבי יסא ורבי אמי יצאו לכבד את רבי אלעזר בהתקנת חופתו,[3] ובעת עיסוקם בהכנת החופה שמעו את קולו של רבי יוחנן. הם תהו בינם לבין עצמם אם יחדש הלכה בדבריו בבית המדרש. נראה כי נקלעו לדילמה, מצד אחד ראו חשיבות בהתקנת החופה, ומצד שני גברה בהם התשוקה ללמוד ולשמוע חידושי ההלכה. לכן החליטו כי רק אחד מהם יפסיק את ההכנות לחופה וילך לבית המדרש לשמוע את רבי יוחנן, ולאחר מכן יחזור וילמדם. רבי אלעזר נבחר אף על פי שסביר היה כי בשל מעמדו כחתן לא יישלח, אך זריזותו בלימודים[4] ואפשר כי הליכתו המהירה היו הגורם לבחירתו. 

כשחזר רבי אלעזר מבית המדרש הביא להם את חידושו של רבי יוחנן הטוען כי הקורא קריאת שמע ומוצא עצמו בפרקה האחרון ב'למען ירבו ימיכם...', ולא ודאי לו אם קרא את פרשת ווהיה אם שמוע...' או דילג עליה, אינו חוזר, כיוון שחזקה שמתוך הרגל כיוון ואמרה.

כאמור, משקף הסיפור הווי חיים של תלמידי חכמים; מצד אחד הם מסייעים בהכנות לחופה, פעילות הנתפסת על ידם כחשובה, ומצד שני חשים שאל להם להחמיץ שיעור שייתכן כי יחודש בו דבר הלכה.