עדי נוסח

שירידי ירושלמי עמ' 9

כ"י וטיקן עמ' 55

מקבילות

איכה רבה (וילנה) פרשה א' נ"א, ד"ה מעשה בדואג (בשינויים)

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה, סיפור, מדרש

עיון קצר באגדה

האגדה נפתחת בעמדת חכמים כי שם המשיח יהיה דוד בין אם יהיה חי או מת.[2] רבי תנחומא מעגן את דברי החכמים בפסוק "...וְעֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד׀ לִמְשִׁיח֗וֹ לְדָוִ֥ד...' (תהילים י"ח נ"א), ומסיק כי שם המשיח הוא דוד,[3]  או שרק דוד המלך הוא המשיח.[4]

רבי יהושע בן לוי סבור כי שמו של המשיח הוא צמח, ורבי יודן סבור שמנחם שמו. סתמו השניים ולא פירשו את מקור השמות  צמח ומנחם.[5] רבי חנינא בן רבי אבהו מסביר כי אין בין השניים מחלוקת, שכן שני השמות זהים בגימטריה.[6] לשם הוכחה כי שם המשיח הוא מנחם מובא סיפור.

תמונה ראשונה- היהודי והערבי

הסיפור נפתח בתיאור יהודי החורש את אדמתו, שווריו זועקים, אך הוא אינו מבין את פשר זעקתם וממשיך בעבודתו. ערבי[7] עובר אורח מבין מדוע זועקים השוורים ומספר לו כי בית המקדש חרב באותו היום,[8] ועל כך הם זועקים. הוא אומר ליהודי להפסיק את עבודת האדמה ולהתאבל על החורבן. משנשמעת בשנית זעקת השוורים מבשר לו הערבי כי נולד המשיח,[9] ויכול הוא להמשיך את עבודתו בשדה. היהודי שואל את הערבי שאלות, והתשובות מלמדות אותו כי אכן זו האמת.[10] אולם היהודי לא חזר לעבודת האדמה, אלא מכר את שווריו ואת כלי החרישה  ופנה למצוא את המשיח.[11]

לידה בתוך ימי החורבן מלמדת כי הגאולה מתחילה, אפשר שלכן קרא לו הערבי לחזור לחיי היצירה ולעבד את אדמתו, ואפשר כי בשל כך יצא היהודי למצוא את המשיח.

תמונה שנייה – היהודי מחפש את המשיח

היהודי קונה לְבָדִים[12] לתינוקות, נודד בערים שונות במטרה למכור אותם ותוך כדי שיחה עם האימהות לתינוקות ילמד היכן הוא התינוק המשיח. ואכן הוא למד כי בבית לחם מצויה אישה שילדה את מנחם, אך היא לא באה לקנות לבד לבנה כיוון שמיואשת מאסון החורבן, ובמיוחד משום שבנה מנחם נולד באותו היום. היא מקללת ואומרת ליהודי: 'בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל', משפט שאולי כי נאמר בלשון סגי נהור והוא משקף את רצונה לפגוע בבנה.[13] היהודי משיב לה ואומר כי כי בית המקדש חרב בזמן, והישועה תבוא בזמן, ומציע שתקנה את הלבדים ותשלם כאשר תוכל. משחזר כעבור מספר ימים וביקש לדעת את שלום התינוק הפתיעה אותו האם ואמרה כי רוח סערה לקחה אותו.

סיום

רבי בון שואל מה ניתן ללמוד מהסיפור על הערבי והיהודי, ומשיב בשני פסוקים: 'וְנִקַּ֛ף סִֽבְכֵ֥י הַיַּ֖עַר בַּבַּרְזֶ֑ל וְהַלְּבָנ֖וֹן בְּאַדִּ֥יר יִפּֽוֹל' (ישעיהו י' ל"ד), 'ויָצָ֥א חֹ֖טֶר מִגֵּ֣זַע יִשָׁ֑י וְנֵ֖צֶר מִשָּׁרָשָׁ֥יו יִפְרֶֽה' (ישעיהו י"א א').[14] מהפסוקים ניתן ללמוד כי אחרי הנפילה תבוא הגאולה.

נראה כי אפשר לראות בסיפור מסרים נוספים:

-          דברי רבי בון הם ביקורת על הדמויות בסיפור שנוקטות דרך קיצונית.[15]

-          נטישת עבודת האדמה והפסקת הבנייה הם החמצה שעלולה למנוע בואו של המשיח.[16]

-          השם 'מנחם' מבטא את הצורך לראות נחמה גם בייאוש אישי[17] וגם בייאוש לאומי.[18]