header2

הקורא למפרע

פ"ב ה"ד (ה"ג בכ"י ליידן) דף ד ע"ד עמ' 17 – 18

מקור מקור
"הקורא למפרע לא יצא". הקורא למפרע לא יצא
ר' יונה אמ'. תנא רב נחמן בר אדא. רבי יונה אמר. תנא רב נחמן בר אדא.
ר' יוסי או'. תנא נחמן סבא. רבי יוסי אומר. שנה (למד) נחמן סבא
"והיו". כדרך הוייתן יהו. והיו (הדברים האלו) כדרך שהם (כתובים) יהיו (נקראים)
תני. למדנו (במקור תנאי)
אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אף בהלל ובקריאת המגילה כן
ניחא בקריאת המגילה. ניחא (מובן) בקריאת המגילה
דכת' בה "ככתבם". שכתוב בה ככתבם
ברם בהלילא בגין דכתי' "ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם י'י". אבל בהלל בגלל שכתוב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה'
מה את שמע מינה מה אתה שומע ממנה
אמ' ר' אבון. אמר רבי אבון
עוד היא אמורה על סדר. עוד היא אמורה על סדר
"בצאת יש' ממצרי' ". לשעבר. בצאת ישראל ממצרים לשעבר
"לא לנו י'י לא לנו" לדורות הללו. לא לנו ה' לא לנו לדורות הללו
"אהבתי כי ישמע י'י את קולי" לימות המשיח. אהבתי כי ישמע ה' את קולי לימות המשיח
"אסרו חג בעבותים" לימות גוג ומגוג. אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג
"אלי אתה ואודך" לעתיד לבוא. אלי אתה ואודך לעתיד לבוא

 


עדי נוסח

כת"י וטיקן עמ' 54

 

מקבילות

ירושלמי מגילה פ"ב ה"א דף עג ע"א עמ' 758

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש ומימרה

 

עיון קצר באגדה

במשנה נאמר 'הקורא למפרע לא יצא', כלומר הקורא קריאת שמע ומקדים לקרוא חלק לפני חלק מוקדם בה, לא קיים את מצוות קריאת שמע. בתלמוד מובא מקור תנאיהקובע כי כשם שחובה לקרוא קריאת שמע על פי הסדר כן הוא בקריאת המגילה ובאמירת הלל.

לעיגון החובה לקרוא את המגילה על פי סדרה נדרש חלק הפסוק[1] 'כִּכְתָבָ֖ם וְכִלְשׁוֹנָֽם', כסדר כתיבת המגילה כך הוא סדר קריאתה. ולעיגון החובה לקרוא את ההלל כסדרו נדרש הפסוק 'מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְהֹוָה' (תהלים קי"ג ג'). על מדרש זה שואל בעל הסוגיה 'מה את שמע מינה', היינו, כיצד לומדים מפסוק זה כי יש לקרוא את ההלל לפי סדרו.

לדברי רבי אבון הסדר שבאמירת פרקי ההלל הוא כסדר הגאולה של עם ישראל, בעבר יציאת מצרים,[2] בהווה  אין גאולה לעם, הוא מצוי בגלות,[3] אך לעתיד לבוא תגיע הגאולה בשלבים: ימות המשיח,[4] מלחמת גוג ומגוג[5] ולבסוף גאולה מלאה.[6]

ה'הלל' נתפס כאומר שבח על פעולות בעבר, אך במדרש זה הוא משקף הודייה ושבח גם על העתיד לבוא.[7]


[1] 'וַיִּקָּרְא֣וּ סֹפְרֵֽי־הַמֶּ֣לֶךְ.בָּֽעֵת־הַ֠הִיא בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֜י הוּא־חֹ֣דֶשׁ סִיוָ֗ן בִּשְׁלוֹשָׁ֣ה וְעֶשְׂרִים֘ בּוֹ֒ וַיִּכָּתֵ֣ב כְּֽכָל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה מָרְדֳּכַ֣י אֶל־הַיְּהוּדִ֡ים וְאֶ֣ל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִֽים־וְהַפַּחוֹת֩ וְשָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר׀ מֵהֹ֣דּוּ וְעַד־כּ֗וּשׁ שֶׁ֣בַע וְעֶשְׂרִ֤ים וּמֵאָה֙ מְדִינָ֔ה מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְעַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשֹׁנ֑וֹ וְאֶ֨ל־הַיְּהוּדִ֔ים כִּכְתָבָ֖ם וְכִלְשׁוֹנָֽם' (אסתר ח' ט).

[2] תהילים קי"ד.

[3]'לֹא לָנוּ יְהֹוָה לֹא לָנוּ ...'  (תהילים קט"ו א').

[4]'אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע...' (תהילים קט"ז א').

[5]'...אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים...' (תהלים קי"ח כ"ז).

[6] ראו פירוש הפני משה על המקום.

[7]כיוון שיש בו התייחסות למלחמת גוג ומגוג שתהיה בעתיד.