עדי נוסח

כ"י ותיקן עמ' 53

מקבילות

בבלי ברכות כג ע"א (בשינויים)

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

אנקדוטה

עיון קצר באגדה

הסוגיה עוסקת באיסור ובהיתר לאדם אשר מניח תפילין, והאגדה מתמקדת בתפיליו של אדם כאשר נזקק להיכנס לבית הכיסא. בעל הסוגיה מציין כי מלכתחילה 'לא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו', אלא שהדין השתנה עקב הסיבות המפורטות בסיפור.

מאחר שאין להיכנס עם התפילין ל'בית המים' הנהיגו שיהיו בני האדם פושטים ונותנים למשמרת אצל חבריהם,[1] אך לעיתים היו אותם 'חברים' נוטלים  את התפילין ובורחים. לכן התקינו שיהיו מניחין את התפילין בחורים שהיו בכותלי בית הכסא, אולם גם מנהג זה פסק בעקבות מעשה שארע.

המעשה אינו מתואר בסוגיה הירושלמית, אך לדעת המפרשים[2]  הוא מפורט בסוגית הבבלי במסכת ברכות:[3] 'ומעשה בתלמיד אחד שהניח תפיליו בחורין הסמוכים לרשות הרבים, ובאת זונה אחת ונטלתן, ובאת לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך, עלה לראש הגג ונפל ומת'.  על כן התקינו שיהיה האדם נכנס לבית הכסא ותפיליו בידיו.

על אף שאין באגדה שבירושלמי אותו המעשה, הרי שהוא נרמז בה, ולכן הותאמה ההלכה למציאות.