header2

האומר שמועה משום אומרה – אגדה ב

פ"ב ה"א דף ד ע"ב עמ'14

מקור תרגום
ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתה מן שמיה. (וכי) ורבי יוחנן רצה שייאמרו שמועות משמו
אף דוד ביקש עליה רחמים אף דוד ביקש עליו (על זה) רחמים
"אגורה באהלך עולמים". אגורה באהלך עולמים
ר' פינחס ר' ירמיה בשם ר' יוחנן. רבי פינחס רבי ירמיה בשם רבי יוחנן
וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם. וכי עלה על לב דוד שהוא חי לעולם
אלא אמ' דוד. אלא אמר דוד
אזכה שיהו דבריי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות. אזכה שיהיו דבריי נאמרים על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות


עדי נוסח

שרידי ירושלמי עמ' 6

כ"י וטיקן עמ' 51

 

מקבילות

ירושלמי שקלים פ"ב ה"ה דף מז ע"א עמ' 610

ירושלמי מועד קטן פ"ג ה"ז דף פג ע"ג  עמ' 825

בבלי יבמות דף צו ע"ב (בשינויים)

בבלי בכורות דף לא ע"ב (בשינויים)

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ב - מזמור שיר חנוכת 

מדרש תהלים (בובר) מזמור א

מדרש תהלים (בובר) מזמור ל (בשינויים)

מדרש תהלים (בובר) מזמור סא (בשינויים)

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת נצבים דף נ ע"א (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה (כעין סוגיה) ומדרש

 

עיון קצר באגדה

באגדה הקודמת סופר כי רבי יוחנן כעס על רבי אלעזר כיוון שלא הביא בשמו את השמועות אותן דרש. באגדה שלפנינו שואל בעל האגדה אם אכן רצה רבי יוחנן כי יֵאָמרו השמועות משמו וטוען כי זה רצונו כפי שהיה זה רצונו של דוד המלך.כעיגון לרצונו של דוד מביא בעל האגדה בשמם של רבי פנחס ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן מדרש עלהפסוק 'אָג֣וּרָה בְ֭אָהָלְךָ עוֹלָמִ֑ים אֶֽחֱסֶ֨ה בְסֵ֖תֶר כְּנָפֶ֣יךָ סֶּֽלָה' (תהלים ס"א פ"ה).[1]

הביאור בנוי משאלה רטורית, אם עלה על לב דוד שהוא יחיה לעולם; והתשובה היא כי זוכים לחיי עולם בזכות הדברים המובאים בשמו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.


[1] המדרש רחוק מפשוטו של מקרא.