(צירוף המופיע תמיד ברבים) – סופר משמעו פקיד, לבלר; אלו לבלרים שתפקידם היה לכתוב את הנאמר בעת שהסנהדרין תיפקד כבית דין. אחד מהם היה כותב את דברי המזכים ואחד את דברי המחייבים[1]. השימוש בשם הריבוי משקף תפקיד אותו מילאו תמיד שניים[2].
[1] משנה, סנהדרין פ"ד מ"ג.
[2] רבי יהודה חלק וטען כי שלושה סופרי דיינין היו בסנהדרין (בבלי, סנהדרין לו ע"ב).