פ"ד ה"ז (הלכה ב בכ"י ליידן) דף כב ע"ב עמ' 1287 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 ומניין שמתחילין בדיני נפשות מן הצד. | ומניין שמתחילין בדיני נפשות מן הצד. |
| 2 תנא שמואל הזקן קומי ר' אחא. | שנה שמואל הזקן לפני רבי אחא. |
| 3 "ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש חרבו". | "ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש חרבו". |
| 4 ואחר כך ישבו בדין על נבל. | ואחר כך ישבו בדין על נבל. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
ירושלמי, סנהדרין פ"ב כ ע"ב /ה"ג
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מדרש
עיון קצר באגדה
שמואל הזקן מבקש ללמד מהתנהגותו של דוד שבדיני נפשות מתחילים מן הצד.
טרם צאתו לפגוע בנבל הכרמלי אמר דוד לנעריו: 'חִגְרוּ אִישׁ אֶת חַרְבּוֹ וַיַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת חַרְבּוֹ וַיַּחְגֹּר גַּם דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ...'[1]. דוד פקד על נעריו לחגור נשק, ואילו הוא, הגדול מהם, חגר את חרבו אחריהם. האמירה והפעולה נדרשו כתהליך פסיקת דין. במקבילה הוסיף בעל המדרש 'ואחר כך ישבו בדין על נבל', וכך הבהיר יותר את כוונת המדרש.
[1] שמואל א' כ"ה י"ג.