פ"א ה"ו דף יט ע"ג עמ' 1273 |
|
|
מקור |
תרגום |
|
1 כמה הן שופטי יש'. |
כמה הן שופטי ישראל. |
|
2 שבע ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות. |
שבע ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות. |
|
3 שרי אלפים שש מאות. |
שרי אלפים שש מאות. |
|
4 שרי מאות ששת אלפים. |
שרי מאות ששת אלפים. |
|
5 שרי חמישים י'ב אלף. |
שרי חמישים י'ב אלף. |
|
6 שרי עשרות ס' אלף. |
שרי עשרות ס' אלף. |
|
7 נמצאו שופטי יש' ז' ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות. |
נמצאו שופטי ישראל ז' ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
ירושלמי, סנהדרין פ"י דף כח ע"ד/ה"ב, עמ' 1321 – 1322
בבלי, סנהדרין יח ע"א
תנחומא (ורשא), פרשת משפטים סימן ו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מדרש
עיון קצר באגדה
בעקבות אגדה קודמת[1] שעסקה במספר הדיינים בסנהדרין ובבתי דינין עוד בהיותם בהר הבית, בא המדרש ומוסר מידע היסטורי על מספר השופטים שהיו לעם ישראל במדבר. בעל המדרש מעמיד את מספרם של בני ישראל במדבר על שש מאות ריבוא[2], ומגיע למספר השופטים בפעולה חשבונית פשוטה[3].
נשאלת השאלה, מה צורך ראה בעל הסוגיה להביא מדרש זה, שלכאורה, סוטה מעניינה.
אפשרות אחת נגזרת מהיות משמעות המילה שופט במקרא מנהיג, ובאופן זה מוצגים בעקיפין גם הדיינים בסנהדרין ובבתי הדין כמנהיגים. אפשרות אחרת, הבאת שרשרת הסמכויות אצל השופטים במדבר מחזקת את השיטה המתוארת קודם לכן. בתי דין מסודרים בהירארכית סמכויות, ואם בית הדין אינו יודע את ההלכה יכול לפנות לבית דין גבוה ממנו, או שהמדרג מאפשר ערעור על הדין. ואפשר שתיאור מבנה בתי הדין והאופי הנדרש מדיינים מרמז כי מתבססים על עצת יתרו למשה[4].
[1] הכוונה לאגדה הנפתחת ב'תני בראשונה לא היתה מחלוקת'.
[2] במדבר י"א כ"א; במקומות אחרים המספר שונה: בבמדבר ב' ל"ב – נוספו לשש מאות ריבוא שלושת אלפים חמש מאות וחמישים, ובפרק כ"ו נ"א – אלף שבע מאות ושלושים.
[3] חילוק שש מאות ריבוא לאלף מביא לשש מאות שרי אלפים, וכו' הלאה.
[4] מן הראוי לציין, שיתרו מציע "אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע" (שמות י"ח כ"א), ואף לא אחת מהתכונות הללו נמנית אצל חז"ל באגדה הקודמת.