סנהדרין - רשימת אגדות - פרק א׳ חדש

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

תוספתא, סנהדרין (צוקרמאנדל) פ"ז ה"א, עמ' 425

תוספתא, חגיגה (ליברמן) פ"ב ה"ט, עמ' 383 - 384

בבלי, סנהדרין פח ע"ב

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור היסטורי

עיון קצר באגדה 

הסיפור ההיסטורי עוסק במבנה הסנהדרין ובחבריו מהיבטים שונים.

רבי יוסי פותח דבריו ואומר 'בראשונה' (שורות 1 – 2), ומכך מתבאר כי חל שינוי  במערכת המשפט כתוצאה  מהיווצרותן של  מחלוקות בישראל. מגמת רבי יוסי היא לפרט  שינויים אלו.

בחלקה הראשון של  הסוגיה (שורות 3 – 16) מתוארת ההירארכיה הקיימת במערכת המשפטית החל מבית הדין העירוני וכלה בבית הדין היושב בלשכת הגזית.

בחלקה השני של הסוגיה (שורות 17 – 26) מתבארים המבנה, זמני הפעילות ודרכי הכרעת ההלכה  בסנהדרין הגדולה היושבת בלשכת הגזית.

בחלקה השלישי של הסוגיה (שורות 27 – 34) מצויה קביעה כי כתוצאה ממחלוקות בין תלמידי שמאי והלל הפכה התורה לשתי תורות. הגורם להפיכתה של התורה לשתי תורות אינו מצוי  בקיומה של המחלוקת, אלא באי יכולתם של חכמים לגשר על המחלוקות כפי שעשו רבותיהם, וזאת כיוון 'שלא שימשו רביהן כצורכן'. מצב זה הוא גרם לשינוי לעומת המצב שהיה קיים 'בראשונה'.

ניתן למקד את השינוי בשלושה משתנים:

א.      בחירתם של הדיינים נעשתה 'בכל עיירות שבארץ ישראל' ולא רק בערים המרכזיות בהן מצויים בתי מדרש גדולים ומוכרים.

ב.      הקריטריונים לבחירת הדיין התמקדו באישיותו; התכונות הנדרשות היו חוכמה, ענווה, עין טובה, שפלות נפש, רוח נמוכה, לב טוב, יצר טוב וחלק טוב. לא נמצאה בין הקריטריונים מידת ידע ההלכה של המועמד.

ג.        בפני הדיין המתאים היתה קיימת אפשרות של קידום מבית דין שבהר הבית לבית דין שבחיל ומשם ללשכת הגזית[1].

הצגת החידוש אינה אלא על פי הבנת בעל הסוגיה, שכן לא מצאנו בתיאור המצב שהיה 'בראשונה' ציון מקומות בחירת הדיינים, אף לא אמות מידה לבחירתם. כמו כן לא ברור אם איזכורם של תלמידי שמאי והלל שלא שימשו רבותיהם נעוץ באירוע היסטורי מוגדר או הובא כמאפיין של מחלוקת.

בכל מקרה ההתמקדות בבחירת הדיין ובקידומו על פי כישוריו האישיים ולא בהשתייכותו לאחד מ'הבתים' המצויים במחלוקת נמצאה כדרך הראויה לתקינותם של בתי הדין.