header2

לא היו מחלוקות בישראל

פ"א ה"ו דף יט ע"ג עמ' 1272 – 1273

מקור תרגום
1   אמ' ר' יוסי. אמר רבי יוסי.
2   בראשונה לא היתה מחלוקת ביש' בראשונה לא היתה מחלוקת בישראל

3   אלא סנהדרין שלע'א היתה יושבת בלשכת הגזית.

אלא סנהדרין של ע'א היתה יושבת בלשכת הגזית.

4   ושני בתי דינין שלשלשה שלשה היו יושבין אחד בחיל ואחד בהר-הבית.

ושני בתי דינין של שלשה שלשה היו יושבין אחד בחיל ואחד בהר-הבית.

5   ובתי דינין שלכ'ג היו יושבין בכל עיירות ארץ-יש'.

ובתי דינין של כ'ג היו יושבין בכל עיירות ארץ-ישראל.

6   צרך אחד מהן לשאול דבר הל' היה בא ושואלה בבית דין שבעירו.

צרך אחד מהן לשאול דבר הלכה היה בא ושואלה בבית דין שבעירו.
7   אם שמעו אמרו לו אם שמעו אמרו לו
8   ואי: לא היה הוא ומופלא שלהן באין ושואלין אותה בבית דין הסמוך לעירו. ואם לא היה הוא ומופלא שלהן באים ושואלים אותה בבית דין הסמוך לעירו.
9   אם שמעו אמרו להן אם שמעו אמרו להן
10 ואי: לא הוא ומופלא שלהן באין ושואלין אותה בבית דין שבהר-הבית. ואם לא הוא ומופלא שלהן באים ושואלים אותה בבית דין שבהר-הבית.
11 אם שמעו אמרו להן אם שמעו אמרו להן
12 ואי: לא היה הוא ומופלא שלהן באין ושואלין אותה בבית דין שבחיל. ואם לא היה הוא ומופלא שלהן באים ושואלים אותה בבית דין שבחיל.
13 אם שמעו אמרו להן אם שמעו אמרו להן
14 ואם לאו היו אילו ואילו מתכנסין לבית דין הגדול שבלשכת הגזית ואם לאו היו אלו ואלו מתכנסים לבית דין הגדול שבלשכת הגזית
15 שמשם תורה יוצאה ורווחת לכל יש'. שמשם תורה יוצאה ורווחת לכל ישראל.
16 שנ' "מן המקום ההוא אשר יבחר י'י" וגו'. שנאמר "מן המקום ההוא אשר יבחר י'י" וגו'.

17 סנהדרין שבלשכת הגזית אע'פ שהיתה שלע'א לא היו פחותין מכ'ג.

סנהדרין שבלשכת הגזית אף על פי שהיתה של ע'א לא היו פחותין מכ'ג.
18 צרך אחד מהן לצאת היה מסתכל. צרך אחד מהן לצאת היה מסתכל.

19 אם יש שם כ'ג היה יוצא ואם לאו לא היה יוצא.

אם יש שם כ'ג היה יוצא ואם לאו לא היה יוצא.

20 והיו יושבין מתמיד של שחרעד תמיד שלבין הערבים.

והיו יושבין מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערבים.

21 ובשבתות ובימים טובים היו יושבין בבית המדרש שבהר-הבית.

ובשבתות ובימים טובים היו יושבין בבית המדרש שבהר-הבית.

22 נשאלה הלכה. אם שמעו אמרו להן ואי: לא עומדין על המיניין.

נשאלה הלכה. אם שמעו אמרו להן ואם לא עומדים על המיניין.

23 רבו המזכין זיכו. רבו מחייבין חייבו. רבו המטהרין טיהרו. רבו המטמין טימאו.

רבו המזכים זיכו. רבו מחייבים חייבו. רבו המטהרים טיהרו. רבו המטמאים טימאו.
24 שמשם תורה יוצאה ורווחת לכל יש'. שמשם תורה יוצאה ורווחת לכל ישראל.

25 משרבו תלמידי שמי והלל שלא שימשו רביהן כצורכן

משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו רביהן כצורכן
26 רבו מחלוקות ביש' ונעשו שתי תורות. רבו מחלוקות בישראל ונעשו שתי תורות.
27 ומשם היו שולחין בכל עיירות שבארץ-יש' ומשם היו שולחין בכל עיירות שבארץ-ישראל
28 וכל מי שהיו מוצאין אותו וכל מי שהיו מוצאין אותו

29 חכם עניו שפוי עין טובה נפש שפלה רוח נמוכה לב טוב יצר טוב חלק טוב

חכם עניו שפוי עין טובה נפש שפלה רוח נמוכה לב טוב יצר טוב חלק טוב

30 היו מושיבין אותו בבית דין שבהר-הבית

היו מושיבין אותו בבית דין שבהר-הבית

31 ואחר כך בבית דין שבחיל

ואחר כך בבית דין שבחיל

32 ואחר כך בבית דין הגדול שבלישכת הגזית.

ואחר כך בבית דין הגדול שבלישכת הגזית.


עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

תוספתא, סנהדרין (צוקרמאנדל) פ"ז ה"א, עמ' 425

תוספתא, חגיגה (ליברמן) פ"ב ה"ט, עמ' 383 - 384

בבלי, סנהדרין פח ע"ב

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור היסטורי

עיון קצר באגדה 

הסיפור ההיסטורי עוסק במבנה הסנהדרין ובחבריו מהיבטים שונים.

רבי יוסי פותח דבריו ואומר 'בראשונה' (שורות 1 – 2), ומכך מתבאר כי חל שינוי  במערכת המשפט כתוצאה  מהיווצרותן של  מחלוקות בישראל. מגמת רבי יוסי היא לפרט  שינויים אלו.

בחלקה הראשון של  הסוגיה (שורות 3 – 16) מתוארת ההירארכיה הקיימת במערכת המשפטית החל מבית הדין העירוני וכלה בבית הדין היושב בלשכת הגזית.

בחלקה השני של הסוגיה (שורות 17 – 26) מתבארים המבנה, זמני הפעילות ודרכי הכרעת ההלכה  בסנהדרין הגדולה היושבת בלשכת הגזית.

בחלקה השלישי של הסוגיה (שורות 27 – 34) מצויה קביעה כי כתוצאה ממחלוקות בין תלמידי שמאי והלל הפכה התורה לשתי תורות. הגורם להפיכתה של התורה לשתי תורות אינו מצוי  בקיומה של המחלוקת, אלא באי יכולתם של חכמים לגשר על המחלוקות כפי שעשו רבותיהם, וזאת כיוון 'שלא שימשו רביהן כצורכן'. מצב זה הוא גרם לשינוי לעומת המצב שהיה קיים 'בראשונה'.

ניתן למקד את השינוי בשלושה משתנים:

א.      בחירתם של הדיינים נעשתה 'בכל עיירות שבארץ ישראל' ולא רק בערים המרכזיות בהן מצויים בתי מדרש גדולים ומוכרים.

ב.      הקריטריונים לבחירת הדיין התמקדו באישיותו; התכונות הנדרשות היו חוכמה, ענווה, עין טובה, שפלות נפש, רוח נמוכה, לב טוב, יצר טוב וחלק טוב. לא נמצאה בין הקריטריונים מידת ידע ההלכה של המועמד.

ג.        בפני הדיין המתאים היתה קיימת אפשרות של קידום מבית דין שבהר הבית לבית דין שבחיל ומשם ללשכת הגזית[1].

הצגת החידוש אינה אלא על פי הבנת בעל הסוגיה, שכן לא מצאנו בתיאור המצב שהיה 'בראשונה' ציון מקומות בחירת הדיינים, אף לא אמות מידה לבחירתם. כמו כן לא ברור אם איזכורם של תלמידי שמאי והלל שלא שימשו רבותיהם נעוץ באירוע היסטורי מוגדר או הובא כמאפיין של מחלוקת.

בכל מקרה ההתמקדות בבחירת הדיין ובקידומו על פי כישוריו האישיים ולא בהשתייכותו לאחד מ'הבתים' המצויים במחלוקת נמצאה כדרך הראויה לתקינותם של בתי הדין.


[1] המקבילות בתוספתא, סנהדרין (צוקרמאנדל) פ"ז ה"א, עמ' 425, תוספתא, חגיגה (ליברמן) פ"ב ה"ט, עמ' 383 – 384, ובבלי, סנהדרין פח ע"ב מרחיבות את מסלול ההתקדמות החל מבית דין שבעירו.