header2

הרחבת גבולות ירושלים – אגדה ד

פ"א ה"ה  דף יט ע"ב עמ' 1271 – 1272

מקור

תרגום

1 אמ' ר' יוסי ביר' בון.

אמר רבי יוסי בן רבי בון.

2 במנחת מאפה.

במנחת מאפה.

3 ניחא בעלייתן מן הגולה שהקריבו ואחר כך קידשו.

ניחא בעלייתן מן הגולה שהקריבו ואחר כך קידשו.

4 בהכנסתן לארץ במה קידשו.

בהכנסתן לארץ במה קידשו.

5 אמ' ר' יוסי ביר' בון.

אמר רבי יוסי בן רבי בון.

6 בשתי תודות הבאות מנוב וגבעון.

בשתי תודות הבאות מנוב וגבעון.


עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור דרשני

עיון קצר באגדה

בעת החלת הקדושה מביאים לפי דעתו של רבי יוסי בר בון מנחת מאפה. על מימרה זו נשאלה שאלה כיצד הביאו את לחמי התודה בימי הבית הראשון, לפני שקידשו את בית המקדש. הנחת היסוד בשאלה (שורות 1 -2) היא שקדושה ראשונה (ירושלים, או בית המקדש) לא בטלה[1], ובימי עזרא ביצעו קידוש נוסף לזיכרון בלבד, ולכן 'ניחא' להסביר שאפשר היה להביא את לחמי התודה לפני קידוש ההיכל.

התשובה הניתנת על ידי רבי יוסי בר' בון היא שהתודות הובאו מנוב ומגבעון שהיו מקודשים כמקום המשכן[2], ולאחר הבאתם קידשו את המקדש בירושלים[3].


[1] על מחלוקת בנושא זה ראו  בבלי, מגילה י ע"א; בבלי,ערכין לב ע"ב; אנציקלופדיה תלמודית ב', ארץ ישראל, עמ' רט"ו.

[2] א. על האפשרות שנוב וגבעון היו מקומות הנחשבים כמקודשים לצורך הקרבת קורבנות על הבמות ראו תוספתא, כיפורים (יומא) (ליברמן) פ"ב הי"ב, עמ' 236; ספרא אחרי מות פ"ד ד"ה פרק ו'.

      ב. נוב, גבעון ושילה נזכרות בכפיפה אחת כמקומות מקודשים (אנציקלופדיה תלמודית ג', שם, שם).

      ג. המקורות המקראיים של תקופת הבית הראשון מלמדים כי הקריבו בבמות, ועל גבעון נאמר שהיתה בה במה, וכן היה שם המשכן. 

[3] א. על האפשרות שנוב וגבעון היו מקומות בהם שכן המשכן או כמקומות הנחשבים כבמה גדולה ראו אנציקלופדיה תלמודית ג', במה, עמ' שלט –שמא.

   ב. המקורות המקראיים של תקופת הבית הראשון אינם מלמדים בהכרח כי אכן היה שם המשכן. נוב היא עיר הכוהנים, לא נזכר שהיה שם המשכן, והיא חרבה לפני בניית בית המקדש הראשון. גבעון נזכרת כמקום בו הייתה במה גדולה.