סנהדרין - רשימת אגדות - פרק א׳ חדש

הרחבת גבולות ירושלים – אגדה ד פ"א ה"ה  דף יט ע"ב עמ' 1271 – 1272
מקור	תרגום
1 אמ' ר' יוסי ביר' בון.	אמר רבי יוסי בן רבי בון.
2 במנחת מאפה.	במנחת מאפה.
3 ניחא בעלייתן מן הגולה שהקריבו ואחר כך קידשו.	ניחא בעלייתן מן הגולה שהקריבו ואחר כך קידשו.
4 בהכנסתן לארץ במה קידשו.	בהכנסתן לארץ במה קידשו.
5 אמ' ר' יוסי ביר' בון.	אמר רבי יוסי בן רבי בון.
6 בשתי תודות הבאות מנוב וגבעון.	בשתי תודות הבאות מנוב וגבעון.

[1] על מחלוקת בנושא זה ראו  בבלי, מגילה י ע"א; בבלי,ערכין לב ע"ב; אנציקלופדיה תלמודית ב', ארץ ישראל, עמ' רט"ו.

[2] א. על האפשרות שנוב וגבעון היו מקומות הנחשבים כמקודשים לצורך הקרבת קורבנות על הבמות ראו תוספתא, כיפורים (יומא) (ליברמן) פ"ב הי"ב, עמ' 236; ספרא אחרי מות פ"ד ד"ה פרק ו'.

      ב. נוב, גבעון ושילה נזכרות בכפיפה אחת כמקומות מקודשים (אנציקלופדיה תלמודית ג', שם, שם).

      ג. המקורות המקראיים של תקופת הבית הראשון מלמדים כי הקריבו בבמות, ועל גבעון נאמר שהיתה בה במה, וכן היה שם המשכן. 

[3] א. על האפשרות שנוב וגבעון היו מקומות בהם שכן המשכן או כמקומות הנחשבים כבמה גדולה ראו אנציקלופדיה תלמודית ג', במה, עמ' שלט –שמא.

   ב. המקורות המקראיים של תקופת הבית הראשון אינם מלמדים בהכרח כי אכן היה שם המשכן. נוב היא עיר הכוהנים, לא נזכר שהיה שם המשכן, והיא חרבה לפני בניית בית המקדש הראשון. גבעון נזכרת כמקום בו הייתה במה גדולה.