פ"א ה"ג דף יט ע"ב עמ' 1270 |
|
|
מקור |
תרגום |
|
1 חנניא בר שלמיה אמ' בשם רב. |
חנניא בר שלמיה אמר בשם רב |
|
2 אתא עובדא קומי ר' ובעא למיעבד כרבנן. |
בא מעשה לפני רבי ורצה לעשות (לפסוק) כחכמים |
|
3 אמ' ליה ר' לעזר בן פרטא [בן] בן ר' לעזר בן פרטא. |
|
|
4 ר'. לא כן לימדתנו משום זקיניך. |
רבי. לא כן לימדתנו משום זקנך. |
|
5 ''אלא אם עשו איגרת ביקורת'' |
''אלא אם עשו איגרת ביקורת'' |
|
6 אמ' ליה. אין. |
אמר לו. כן. |
|
7 וחזר ועבד כרבן גמליאל. |
וחזר ועשה כרבן גמליאל. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
ירושלמי, כתובות פי"א דף לד ע"ג\ה"ו, עמ' 1006
ירושלמי, מגילה פ"ד דף עה ע"ב\ה"ד, עמ' 771
עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מעשה חכמים
עיון קצר באגדה
הסיפור אינו קשור לנושא הנדון בסוגיה ולא בהקשרה. מקומו במסכת כתובות, שם מתקשר באופן אינטגרלי לדיון על המשנה. סביר להניח ששולב בסוגין בגלל הדיון על מכירת עבדים, שטרות ומטלטלין ללא איגרת ביקורת.
מסופר שהדיינים טעו בשומה ועשו איגרת ביקורת. רבי רצה לפסוק כחכמים שמכרם בטל אפילו עשו איגרת ביקורת, אך רבי לעזר בן פרטא בן רבי לעזר בן פרטא טען בפניו כי הוא עצמו לימד את תלמידיו בשמו של אביו[1] [2] שאם עשו איגרת ביקורת, מכרם קיים, אפילו טעו יותר משתות, ורבי חזר בו מכוונתו[3].
[1] קשה להניח כי מדובר ברבן גמליאל מדור יבנה. נראה כי יש לקבל את הגירסאות המצויות במקבילות שמדובר ברבן שמעון בן גמליאל, אביו של רבי. רבן שמעון בן גמליאל – תנא בן הדור החמישי, כיהן כנשיא באושא.
[2] ראו ליברמן, תיקוני הירושלמי ו', עמ' 378.
[3] ראו הסברו של ליברמן, תוספתא כפשוטה ו' (נשים), עמ' 362 – 363.