header2

סימנים וגורמים בגינם מעברים את השנה – אגדה ד

פ"א ה"ב דף יח ע"ד עמ' 1267

מקור

תרגום

1 היה ר' מאיר או'.

היה רבי מאיר אומר.

2 הרי הוא או'

הרי הוא אומר

3 "ואיש בא מבעל-שלישה ויבא לאיש האלהים

    לחם בכורים עשרים לחם" וגו'.

"ואיש בא מבעל-שלישה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם" וגו'.

4 והואיל והיתה השנה צריכה להתעבר

והואיל והיתה השנה צריכה להתעבר

5 מפני מה לא עיברה אלישע.

מפני מה לא עיברה אלישע.

6 אלא מלמד

אלא מלמד

7 שהיו שני רעבון

שהיו שני רעבון

8 והיו קופצים לגרנות.

והיו קופצים לגרנות.


עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

תוספתא, סנהדרין (צוקרמאנדל) פ"ב ה"ט, עמ' 417

ירושלמי, נדרים פ"ו דף לט ע"ד/ה"ח, עמ' 1035 

בבלי, סנהדרין יב ע"א

מקצת עדי  נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מדרש

עיון קצר באגדה

באגדה מובא מצב שבגינו אין מעברין את השנה, שנת רעב[1]. לביסוס דיעה זו מובא מדרש על אודות הנס בו השׂביע אלישע בשנת רעב מאה איש במזון מועט: 'וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעֹרִים וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ: וַיֹּאמֶר מְשָׁרְתוֹ מָה אֶתֵּן זֶה לִפְנֵי מֵאָה אִישׁ וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה אָכֹל וְהוֹתֵר: וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר יְהֹוָה'[2].

מגמתו של רבי מאיר בדרשה היא להבהיר כי אפילו קיימים  תנאים לעיבור שנה, אין מעברין אותה בשל הרעב. לשם כך נדרשו הפסוקים שלא כפשוטם בהותירם תמיהות [3].


[1] במקבילה בתוספתא נאמר הדבר מפורשות: 'אין מעברין את השנה מפני הרעבון' (סנהדרין (צוקרמאנדל) פ"ב ה"ט, עמ' 417)

[2] מלכים ב' ד' מ"ב - מ"ד.

[3] א. בית שלישה כמקום המקדים להבכיר אינו ברור מהמצוי במקרא. נראה שהדיעה הובאה כדי לבסס את טיעונו של רבי מאיר, ולא ברור על מה נסמכת.

      ב. נשאלת השאלה אם יש להבין כי הובאו לאלישע ביכורי לחם השעורים בלבד כיוון שהפירות לא ביכרו, או שהוזכר הלחם בלבד כיוון שעניין התיאור הינו הרעב. 

ג. לא ידוע על נביאים כמעברי שנה.