סנהדרין - רשימת אגדות - פרק א׳ חדש

תיקוני נוסח

על פי המקבילה בירושלמי, ראש השנה פ"ב ה"ה, על פי עדי הנוסח העקיפים ועל פי המשך הדיון נראה כי יש לתקן את הנוסח בשורות הבאות:

שורה 1 –  לעיבור השנה מתחילין מן הצד

שורה 6 –  לקידוש החודש מתחילין מגדול

שורה 7 –  הרי השנה מקודשת בעיבור (נוסח שורה זו מוכח גם מדברי רבי יונתן (שורות

               12 – 16).

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

ירושלמי, ראש השנה פ"ב נח ע"א – ע"ב/ה"ה, עמ' 671

מקצת עדי נוסח עקיפים

רבינו חננאל, ראש השנה כה ע"ב

סוגה

סיפור מעשה 

עיון קצר באגדה

לפני הסיפור מובאת הלכה (שורות 1 – 2) לפיה בדיון על עיבור השנה מתחילים מן הצד, כלומר, מהחכם האחרון שצורף לבית הדין. שני חלקים לאגדה, בראשון ביקורת על אלו שאינם נוהגים לפי ההלכה, ובשני הבהרה בדבר האמירה המדוייקת לפיה מכריזים על העיבור בבית הדין.

חלק א' (שורות 3 – 7)

האגדה נפתחת בדברי רבי זבידא האומר כי ב'ביתא דלרע' אין נוהגים כך. הכינוי 'ביתא דלרע' מתייחס, כנראה, לבית דינו של הנשיא[3] המצוי בחלקה התחתון של טבריה[4]. אפשר כי בעצם הכינוי סמויה ביקורת על בית דינו של הנשיא.

רבי זבידא תמה אם לא שמעו[5] את ההלכה 'לקידוש החודש מתחילין מגדול, לעיבור השנה מתחילין מן הצד', הלכה אותה קיבלו דורות אמוראים מרבי יוחנן כי 'לקידוש החודש מתחילין מגדול, לעיבור השנה מתחילין מן הצד'. ייתכן כי סבר שלמימרת רבי יוחנן יש תוקף חזק יותר בשל מעמדו,[6]  ואולי משום שרבי יוחנן הכריע בסתירה בין שתי ברייתות[7].

חלק ב' (שורות 8 – 16)

מתוארת התנהגותו של רבי יוחנן המשתתף בקביעת עיבור השנה בהיותו 'קטן'. התיאור מלמד כי תהליך עיבור השנה התחיל מן הצד. דברי ההלל  של רבי יונתן לאמירתו של רבי יוחנן אשר אינו מברך על פי מה שנאמר לו אלא מתוך הבנה נותנים תוקף נוסף לקבלת דרכו ודעתו.