פ"א ה"א דף יח ע"ב עמ' 1264 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 תני. | למדנו |
| 2 ר' שמעון בן מנסיא או'. | רבי שמעון בן מנסיא אומר. |
| 3 פעמים שאתה רשאי לבצע. | פעמים שאתה רשאי לבצע. |
| 4 פעמ' שאין אתה רשאי לבצוע. | פעמים שאין אתה רשאי לבצוע. |
| 5 כיצד. | כיצד. |
| 6 שנים שבאו אל הדיין. | שנים שבאו אל הדיין. |
| 7 עד שלא שמע דבריהן | עד שלא שמע דבריהן |
| 8 או מששמע דבריהן ואינו יודע היכן הדין נוטה | או מששמע דבריהן ואינו יודע היכן הדין נוטה |
| 9 רשאי לומ' להן. צאו ובצעו. | רשאי לומר להן. צאו ובצעו. |
| 10 מש[ת]שמע דבריהן (וא) ויודע [אתה] היכן הדין נוטה | משתשמע דבריהן ויודע אתה היכן הדין נוטה |
| 11 אין אתה רשאי לבצוע. | אין אתה רשאי לבצוע. |
| 12 שנ' "פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש" | שנאמר "פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש" |
| 13 עד שלא נתגלע הריב אתה רשאי לנוטשו. | עד שלא נתגלע הריב אתה רשאי לנוטשו. |
| 14 משנתגלע הריב אין אתה רשאי לנוטשו. | משנתגלע הריב אין אתה רשאי לנוטשו. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
תוספתא, סנהדרין (צוקרמאנדל) פ"א ה"ו, עמ' 415
בבלי, סנהדרין ו ע"ב
ספרי דברים (פיקלשטיין), פיסקה י"ז, עמ' 28 – 29
תנחומא (ורשא), פרשת משפטים סימן ו
מקצת עדי נוסח עקיפים
רי"ף, סנהדרין א ע"ב
סוגה
מימרה ומדרש
עיון קצר באגדה
מימרתו של רבי שמעון בן מנסיא עוסקת בעיתוי בו הביצוע מותר, ובעיתוי בו אין הדיין רשאי להציע ביצוע. הדיעה מתבססת על מדרש שלא כפשוטו על הפסוק[1]: 'פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹש'.
דרישת הפסוק בסוגיה מתמקדת במילה הִתְגַּלַּע שמובנה התגלה[2] או התפרץ הריב[3]. בשני המובנים ניתן לראות במדרש הנחייה לדיין:
א. "עד שלא נתגלע הריב, אתה רשאי לנוטשו" – הדיין רשאי להציע ביצוע[4], אם עדיין לא שמע את גירסאות בעלי הדין, או אם שמע אותן, אך לא גיבש עמדה לצד מי נוטה הדין.
ב. "משנתגלע הריב (הדין) אין אתה רשאי לנוטשו" – הדיין אינו רשאי להציע ביצוע במקרה בו שמע את עמדות בעלי הדין וגיבש דיעה לצד מי נוטה הדין.
[1] משלי י"ז י"ד.
[2] ראו בעל מצודת ציון ובעל מצודת דוד.
[3] קדרי, מילון העברית המקראית, עמ' 159.
[4] ייתכן כי יש בדברים אלו הד לחוק הרומי, לפיו על השופט להציע תחילה פשרה (ב' כהן, ההלכה היהודית והחוק הרומי, עמ' 670).