אגדה ג – דף יח ע"ב עמ' 1264 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 ר' מאיר או'. | רבי מאיר אומר. |
| 2 מה ת'ל" בוצע ברך נאץ י'י". | מה תלמוד לומר "בוצע ברך נאץ י'י". |
| 3 אילו אחי יוסף. | אילו אחי יוסף. |
| 4 שנ' "מה בצע כי נהרג את אחינו" וגו'. | שנאמר "מה בצע כי נהרג את אחינו" וגו'. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
תוספתא, סנהדרין (צוקרמאנדל) פ"א ה"ג, עמ' 415
בבלי, סנהדרין ו ע"ב
עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מדרש פסוק
עיון קצר באגדה
רבי מאיר דורש את הפסוק[1] 'וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יהֹוָה' ומקשר אותו לאחֵי יוסף. הדרשה מתבססת על המצלול הדומה של הפועל בֹּצֵעַ ושל המילה בֶּצַע הנזכרת בדברי יהודה לאחיו[2].
ניתן להציע מספר סיבות אפשריות לשילוב עמדתו של רבי מאיר בקובץ:
א. לשַמֵּר קובץ קדום במלואו, כדי להבטיח לימודו ושינונו[3].
ב. להציע טעם נוסף לשלילת גישת הביצוע – הוא עשוי לגרום עוול[4].
ג. לשלול את הביצוע, אם הוא נעשה למטרת רווח אישי של הבוצע[5].
[1] תהילים י' ג'.
[2] 'וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ' (בראשית ל"ז כ"ו).
[3] נוסח מדרש הפסוק המיוחס לרבי מאיר מצוי גם במקבילה בבבלי, ואילו בתוספתא הדרשן אנונימי.
[4] הצעת יהודה היא למעשה ביצוע, חיתוך ההבדלים בין הריגת יוסף לבין חזרתו הביתה, וכאמור גרמה הצעתו לעוול. (ב' כהן, ההלכה היהודית והחוק הרומי, עמ' 671).
[5] כמשתמע מדברי יהודה לאחיו; יהודה אמנם מונע את הריגתו של יוסף, אך במקום להציג נימוק מוסרי-אתי הוא מדגיש את חוסר הכדאיות הכלכלית שברצח לעומת ההנאה הצפויה ממכירתו לישמעאלים.