|
|||||
עדי נוסח
כת"י וטיקן עמ' 49
מקבילות
בבלי ברכות מח ע"ב
בבלי תענית לא ע"א
בבלי בבא בתרא קכא ע"ב
ירושלמי ברכות פ"ז ה"א דף יא ע"א עמ' 55
ירושלמי תענית פ"ד ה"ה דף סט ע"א עמ' 734
איכה רבה(בובר) פרשה ב' ד"ה כרם גדול היה
תנחומא (בובר) פרשת מסעי סימן ה, ד"ה וידבר ה'
מקצת עדי נוסח עקיפים
הלכות גדולות הלכות ברכות פ"ז
רי"ף מסכת ברכות לד ע"א
רבנו חננאל תענית לא ע"א
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
הסיפור מובא כקושיה על כלל בברייתא בה נטען כי כל ברכה הסמוכה לקודמתה אינה פותחת ב'מטבע' של ברוך אתה ה'. על קביעת הברייתא יש לשאול מברכת המזון, שכן הברכה הרביעית, ברכת "הטוב והמיטיב" שונה היא, שכן אף כי מצויה לאחר שלוש ברכות תחילתה ב'מטבע' הברכות.
רב הונא מבאר כי מלכתחילה לא הייתה ברכה זו חלק מברכת המזון, אלא שבעקבות מאורע משמעותי, שבו על אף הכישלון במרד בר כוכבא הובאו לוחמי ביתר[1] לקבורה, נקבע שתאמר כל יום בברכת המזון. היא נקראת 'ברכת הטוב והמיטיב', כש'הטוב' הוא שלא סרחו, ו'המיטיב' שהובאו לקבורה. [2]
[1] ביתר במרום הר תלות, 250 מטר צפונית מערבית לכפר הערבי בתיר. ביתר הייתה המבצר האחרון של בר כובבא ולוחמיו. נאמן מתאר את המצודה האחרונה שנפלה בידי הרומאים לאחר שנה שלימה של מצור (פנחס נאמן, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית א', עמ' 378 – 279).
[2]נשאלת שאלה אם מספר הנופלים גרם להחלטה להתקין ברכה מיוחדת, או שמא הלוחמים במרד הם המניע בגינם תוקנה הברכה.