|
זמן קריאת שמע בשחרית – אגדה א פ"א ה"ב דף ג ע"א עמ' 6 – 7
|
|
|
מקור אבל אמרו. מצותה עם הנץ החמה. כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמ' ר' זעירא. ואנא אמרית טעמא. יראוך עם שמש. אמ' מר עוקב(ן)[א]. הוותיקין היו משכימין וקורין אותה כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. |
תרגום אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום אמר רבי זעירא ואני אמרתי הטעם יראוך עם שמש אמר מר עוקבא הוותיקין היו משכימין וקורין אותה כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה |
עדי נוסח
שרידי הירושלמי עמ' 3
כ"י וטיקן עמ' 46.
מקבילות
תוספתא (מהד' ליברמן) ברכות פ"א ה"ב עמ' 1
בבלי ברכות ט ע"ב
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
במשנה נשאל על משך הזמן שבו ניתן לקרוא את קריאת שמע בשחר. לדעת חכמים, תחילת הזמן הוא כשמבחינים תכלת ללבן, ואילו לדעת רבי אליעזר בין תכלת לכרתן. ההלכה בתוספתא[1] מגדירה את תחילת זמן קריאת שמע "כדי שיהא חבירו רחוק ממנו ארבע אמות ומכירו".
בעניין סוף זמן אמירת קריאת שמע של שחרית ישנה מחלוקת; רבי אליעזר סבור כי המועד האחרון של אמירת קריאת שמע של שחרית הוא עד הנץ החמה, ומודגש במשנה 'גומרה עד הנץ החמה',[2] ואילו רבי יהושע עד שלוש שעות. בסוגיה מצוטט מהברייתא "אבל אמרו מצותה[3] עם הנץ החמה", ומשמעות הדבר כי 'הנץ החמה' הוא הזמן המועדף לקריאת שמע כדי שיתאפשר למתפלל לסמוך את 'ברכת הגאולה'[4] לתפילת העמידה שזמנה הוא עם אור היום, היינו לאחר הנץ החמה.
את טעם ההצמדה שבין "ברכת הגאולה" לתפילת העמידה דורש רבי זעירא מהפסוק "יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ..." (תהילים ע"ב ה). אפשר כי דרש 'יִרָאוּךָ' מלשון יראה, ואפשר כי דרש 'יִרְאוּךָ',מלשון ראייה, האל יראה את האדם המתפלל כיוון שתפילת העמידה עם בוא השמש. עם זאת מן הראוי לציין שאין זה ברור אם המטרה הייתה הצמדת קריאת שמע[5] לתפילה או הצמדת 'ברכת גאל' בשל תוכנה לתפילה.[6]
בסיום מובאת מימרה בשמו של מר עוקבא לפיה וותיקין משכימים כדי לקרוא קריאת שמע טרם הנץ החמה ולסמוך אותה לתפילה עם הנץ החמה. [7]
[1] תוספתא (מהד' ליברמן) ברכות פ"א ה"ב עמ' 2.
[2] ראו משנה ברכות פ"א מ"ב.
[3] "לפי פשוטו פירושו מצות קריאת שמע" (ליברמן, תוספתא כפשוטא א', עמ' 2 הערה 10).
[4] גאולה, הברכה הבאה לאחר קריאת שמע בשחרית מסתיימת ב"בָּרוּךְ אַתָּה ה'. גָּאַל יִשְׂרָאֵל" ומיד אחריה תפילת שמונה עשרה, אותה יש להתפלל לאור היום.
[5] לפי היינימן יש לראות את שלוש הברכות שלפני קריאת שמע כחטיבה אחת שהתההותה בשלומותה עוד בימי קדם (יוסף היינימן, התפילה בתקופת התנאים והאמוראים, עמ' 145).
[6] בברכת הגאולה אומנם מציינים את הגאולה ממצרים, אך הכוונה היא לבקשה, לגאולה עתידית, ואפשר כי הוסמכה לתפילת העמידה שבמרכזה מצויות בקשותיו של המתפלל (היינימן, שם, עמ' 149).
[7] ראוי לציין שבבבלי (ברכות ט ע"ב, כה ע"ב, כו ע"א) נאמרה המימרה בשם רבי יוחנן ובמקום 'משכימין' נאמר 'גומרין'. על פי נוסח זה אפשר שהוותיקין נוהגים על פי המשנה, זמן קריאת שמע על ברכותיה נמשך מהקימה עם שחר ועד הנץ החמה.