|
תפילת העמידה פ"א ה"א דף ב ע"ג עמ' 2 |
|
|
מקור זהו שעומד ומתפלל צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין. ר' לוי ור' סימון. חד אמ'. כמלאכים. וחד אמ'. ככהנים. מאן דאמ'. ככהנים. "לא תעלה במעלות על מזבחי". שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמ'. כמלאכים. "ורגליהם רגל ישרה". |
תרגום זהו שעומד ומתפלל צריך להשוות את רגליו שני אמוראים רבי לוי ורבי סימון אחד אמר כמלאכים ואחד אמר ככהנים מי שאמר ככהנים לא תעלה במעלות על מזבחי שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב ומי שאמר כמלאכים ורגליהם רגל ישרה |
עדי נוסח
כ"י וטיקן עמ' 43
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
האגדה הובאה בהקשר להלכה שהעומד להתפלל צריך להשוות רגליו, היינו שתי כפות רגליו צמודות ומקבילות זו לזו.
שני אמוראים, רבי לוי ורבי סימון, כל אחד מהם נתן טעם אחר להלכה. לטענת האחד, הסיבה להשוואת הרגליים כדי שיהיה המתפלל כמלאכים כפי שכתוב 'וְרַגְלֵיהֶ֖ם רֶ֣גֶל יְשָׁרָ֑ה וְכַ֣ף רַגְלֵיהֶ֗ם כְּכַף֙ רֶ֣גֶל...'.[1] לטענת השני, הסיבה היא כדי שיהיה המתפלל ככהנים, כפי שנאמר 'וְלֹֽא־תַעֲלֶ֥ה בְמַעֲלֹ֖ת עַֽל־מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָתְךָ֖ עָלָֽיו'.[2] על הכהנים נאסר לפסוע פסיעה גסה במעלה המזבח שמא תביא פסיעה זו לגילוי ערווה, לכן עליהם לצעוד עקב בצד אגודל כרגל אחד.
בדעותיהם של רבי לוי ורבי סימון ניתן למצוא תפיסות שונות למהות האדם המתפלל; האחת רואה במתפלל מלאך העומד לפני האל לשרתו, והתפיסה האחרת רואה במתפלל כמחליפו של הכהן
בהקרבת הקורבנות.[3]
[1] יחזקאל א' ז'. רש"י מפרש: רגל ישרה – רגלין כיונן מכוונין זה כנגד זה (רש"י יחזקאל א' ז').
[2] שמות כ' כ"ג.
[3] "תפלות כנגד תמידין תקנום" בבלי ברכות כו ע"ב.