הלל (הלל שלם והלל המצרי)

הלל (הלל שלם והלל המצרי)

הלל הוא תפילה שנועדה להודות לאל ולשבח אותו. נאמרים בה מזמורי תהילים. בימים שבהם נאמר הלל אין מתפללים תחנון.

• הלל שלם (תהילים קי"ג – קי"ח) נאמר אחרי תפילת העמידה בשמונה עשר ימי מועד בשנה: שבעת ימי הסוכות, שמיני עצרת, שמונת ימי החנוכה, וביום הראשון של פסח ושבועות.

• הלל המצרי נקרא כך כיוון שמוזכרת בו יציאת מצרים. הוא מכונה גם חצי הלל כיוון שמדלגים על שני חצאי פרקים (קט"ו א' – י"א ו-קט"ז א' – י"א).

הלל המצרי תוקן, כפי הנאה, על ידי התנאים.[1]

[1] אלבוגן, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורי, עמ' 103. בין פרשני ימי הביניים ישנה מחלוקת אם הלל המצרי הוא מדאורייתא או מדרבנן.